מילון הריאליה

שדה מושקה — צמא מכדי להסתפק בגשם, ומשקים אותו ביד ובאמת מים ממעיינות ובורות לאורך הקיץ היבש.

בית השלחין הוא שדה שאינו יכול להתקיים על מי גשמים, ומשקים אותו בידי אדם — באמות מים, בבורות ובנשיאה ביד. שכנגדו הוא בית הבעל (שדה בעל), הניזון מן הגשם. ומאחר ששדה מושקה כלה במהרה בלא מימיו, הקלו חכמים בצרכיו בשביעית ובחול המועד.

Comes up in: Sheviis 2:2 — watering during tosefes sheviis · Sheviis 2:9–2:10 — the shelachin/baal line drawn explicitly (census: transcripts discuss at length) · Moed Katan 1:1 — the classic permit to water a beis hashelachin on the Moed (future corpus contact)

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. שֶׁלַח III — pl. shelachin, "arms, ditches for irrigation"; beis hashelachin = "a field which needs irrigation," opp. beis habaal (Moed Katan 1:1). The Gemara (Moed Katan 2a) hears in it the language of thirst (meshalhei = exhausted/parched).

זיהוי · Identification: Ze'ev Safrai (rural economy of Roman Palestine) treats irrigated plots as the intensive, high-value fraction of the country's farmland — mostly vegetables and orchard-adjacent crops — against a dry-farmed grain majority; the halachic leniencies track that economic reality. Terraced, spring-fed irrigation systems of exactly this type survive around Yerushalayim (e.g. Sataf) and in the Judean hills. (Cite-check the Safrai chapter at apply time.)

סילוק פירות שביעית מן הבית משכלה אותו המין מן השדה — מוציאים אותם לרשות הכול, ואין אוצרים דבר.

פירות שביעית של הכול הם, ואין אדם רשאי להחזיקם באוצרו אלא כל זמן שאותו המין עדיין מצוי בשדה לאדם ולבהמה. כלה המין מן השדה — הגיע זמן הביעור: כל שאצרת יש להוציאו ולהעמידו לרשות הכול (ולרוב הראשונים מפקירו, ולדעות אחרות מכלהו). מין ומין ואוצרו מתרוקן לפי שעתו של השדה.

Comes up in: Sheviis 5:3 (transcript) — Rabbi Eliezer's position read through biur · Sheviis 6:4–6:5 — produce after zman biur; biur must happen in Eretz Yisrael · Sheviis 7:1 — kedushas sheviis and biur as the perek's twin themes · Sheviis 9 — the biur timetables by region (future corpus contact)

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. בִּעוּר — "removal, destruction"; from בער, to remove/burn out. The same word serves chametz (biur chametz) and maasros (biur maasros) — always clearing one's domain of what may no longer sit in it.

זיהוי · Identification: The mechanics (hefker vs. destruction) are a classic Ramban–Rambam dispute, not a realia question; the registry records the lived practice — dated removals per species, tied to observed field conditions. Safrai's work on Shemittah observance in the tannaitic economy frames how such removal functioned in villages that actually kept the year. (Cite-check; the halachic framing is Ephraim's, not the registry's.)

חליפין — נצרים חדשים שהאילן מוציא מעץ ישן. מקום יציאתם הוא הקובע אם הם נחשבים נטיעה חדשה או אותו האילן עצמו.

חליפין הם הנצרים שהאילן מוציא מן העץ הישן ולא מקצות הענפים הצומחים — מה שהגנן קורא ״נצר מים״ כשהוא פורץ ישר מן הגזע, או ״חוטר״ כשהוא עולה מן הבסיס או מן השורשים. האילן עושה כן כשהוא נתון בלחץ או משנגזם: הניצנים הרדומים שמתחת לקליפה מתעוררים ודוחקים החוצה. משנה שביעית א׳:ח׳ עושה את התופעה הזאת שאלה הלכתית. אילן שנגמם והוציא חליפין נמדד לפי המקום שממנו יצאה הצמיחה החדשה: מטפח ולמטה — כנטיעה; מטפח ולמעלה — כאילן, דברי רבי שמעון. ואותה שאלה עצמה, אם צמיחה חדשה היא אילן חדש, חוזרת בערלה, שגם שם תלוי הדבר אם מתחיל מניין חדש.

Comes up in: Sheviis 1:8 — ilan shenigmam that put out chalifin: a tefach and below is a netiah, above is a tree · Orlah — whether replacement growth from old wood starts a fresh orlah count (future corpus contact)

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. חֲלִיפִין — "exchange, substitute"; and in the botanical sense, the shoots that replace what was cut. Jastrow s.v. גָּמַם — "to cut off, lop"; ilan shenigmam, a lopped tree. Klein s.v. חליף. The gardener's terms: water sprout (epicormic shoot, from the trunk) and sucker (from the base or roots) — the Mishnah's tefach line runs roughly between them.

זיהוי · Identification: Epicormic growth: dormant buds beneath the bark, released when the crown is damaged or removed. Feliks (Agriculture / fruit-tree studies) treats coppicing and regrowth in the ancient orchard, where a cut-back tree renewing itself from the stump was normal husbandry rather than an accident. The halachic hinge — height of emergence above ground — matches the botanical distinction between a shoot from the trunk and one from the root collar. (Cite-check at apply time.)

חרישה — הפיכת הקרקע במחרשת עץ הנמשכת בשוורים, כדי שאוויר ומים יגיעו לשורשים ותהיה הקרקע ראויה לזריעה.

חרישה היא שבירת הקרקע והפיכתה במחרשה הנמשכת בבהמה, כדי שתוכל האדמה לשתות את הגשם, לנשום ולקבל זרע. תועלתה נופלת על השנה הבאה ולא על זו שבה נעשתה — ומשום כך פוגשת אותה ההלכה בכל מקום שגבול השנים נוגע בו.

Comes up in: Sheviis 1:1–1:8 — until when may one plow an orchard erev Sheviis · Sheviis 2:1 — until when in a grain field (ad shetichleh haleichah) · Sheviis 10:1 (transcript) — hiring a plowman on Shemittah as the live example

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. חָרַשׁ / חֲרִישָׁה — to plow; plowing, plowing season. Klein s.v. חרש.

זיהוי · Identification: Yehuda Feliks (Agriculture in Eretz-Israel in the Period of the Mishnah and Talmud) is the standard treatment of the Mishnah's plowing regime — the wooden ard (scratch-plow) with an iron share, drawn by oxen, cutting shallow furrows; multiple passes per season; the plowman's cycle behind Sheviis chapters 1–2. (Exact page cites at apply time.)

הגפן — מודלית על הקרקע או על עריסים, ובוצרים אותה אל גתות חצובות בסלע; ענבים, צימוקים ויין הם שלושת חייה.

הגפן היא הגפן המתורבתת, ועם הזית והתאנה אחד משלושת גידולי הבוסתן המרכזיים במשנה. פריה עובר אותו מסלול תלת-שלבי כתאנה — ענבים לחים, צימוקים, ויין הנעצר בגת — ועבודתה (זמירה, הדליה, שורות הכרם) מולידה מסכתות שלמות של הלכה, מכלאים ועד שביעית.

Comes up in: Sheviis 2:2 (census — vine work among the erev-Sheviis labors) · Sheviis 4:10, 7:x (census: 7 built mishnayos touch the vine/grapes) · Terumos 1:8–1:9 — grapes destined for wine vs. eating in terumah law · Kilayim passim — the vineyard as halachic geometry (future corpus contact)

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. גֶּפֶן — vine; Klein s.v. גפן. Zemorah (the pruned shoot) and betzirah (the grape harvest) are its working vocabulary.

זיהוי · Identification: Vitis vinifera — undisputed. Feliks (Agriculture, and his vineyard studies) details the two training regimes the Mishnah assumes — sprawling ground-vines and raised trellis vines (adalos vs. rogliyos in later usage), autumn betzirah, treading in rock-cut gitos. Amar documents the ancient grape varieties recovered from Negev seeds. Safrai: wine as the country's premier export commodity. (Cite-check at apply time.)

הפרשת תרומה — הרמת חלקו של הכהן מן היבול באומד ולא במידה, קודם שיהא מותר לאכול דבר.

קודם שיהיו הפירות מותרים באכילה, בעליהם תורם: מייחד חלק לתרומה לכהן, והשאר נעשה חולין המותרים. התורה לא קבעה שיעור; חכמים קבעו עין יפה אחד מארבעים, בינונית אחד מחמישים, ורעה אחד משישים — והצריכו שתיעשה באומד (מחסת), ולא בכלי מדידה.

Comes up in: Terumos 1:1–1:5 — who can be torem and when it fails · Terumos 1:7 — only by estimate: no measure, no weight, no count; not in a measuring sal or kupah · Terumos 2:1–2:3 — tahor for tamei; beshogeg and bemezid · Terumos 4:3 — the eye-measures: 1/40, 1/50, 1/60

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. תָּרַם — "to lift, take off, set aside as priest's share"; הַפְרָשָׁה, "setting apart." The denominative torem/tormin is the Mishnah's working verb (Terumos 1:1 and throughout).

זיהוי · Identification: Safrai (rural economy) situates terumah in the real distribution economy — threshing-floor gifts moving from farmer to local kohanim, in quantities that made the one-fiftieth default a meaningful transfer. The Mishnah's ban on measured separation (Terumos 1:7) is practice, not arithmetic: the act had to look like a gift given with a generous hand, not a tax paid to the ounce. (Cite-check at apply time.)

סל או גיגית גדולה — הכלי הגדול של המשנה לתבואה ולקמח בכמויות; ומכאן גם קופת הצדקה של הציבור.

סל או גיגית גדולה, מן הכלים הגדולים הרגילים בבית ובשוק של תקופת המשנה — גדולה כדי לאצור בה תבואה או קמח בכמויות, ושונה מסלי נשיאה קטנים. ומכאן מכנים בשם זה כל דבר המשמש ככלי קיבול — ובראשם קופת הצדקה של הציבור, ושלוש הקופות של כספי לשכת המקדש.

Comes up in: Terumos 1:7 — ein tormin besal uvkupah shehem shel midah (LIVE corpus contact: built card + shiur) · Shekalim 3:1–3:2 — the three kupos of the terumas halishka (Shekalim 1:1, 7:4 live in Road to Pesach) · Peah 8:7 — the kupah as weekly charity distribution · Keilim frequently — susceptibility of baskets to tumah

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. קוּפָּה (basket, tub); cf. the Tosefta Keilim reading קוּפּוֹת cited at Jastrow s.v. קוסת.

זיהוי · Identification: Woven willow and palm-fiber basketry of exactly this world survives from the Bar Kokhba period (Cave of Letters, Nachal Chever); for the artifact typology, Yadin's find reports; for the container economy, Krauss, Talmudische Archäologie. (Feliks/Amar not applicable — vessel, not flora; Safrai on household storage, cite-check.)

ירק בעל פקעת ועלים כחיצים — השורש הפקעתי נשאר באדמה משנה לשנה, והעלים עולים מחדש בכל אביב.

הלוף הוא צמח פקעת רב-שנתי: שורש פקעתי החי באדמה משנה לשנה, ועליו עולים מחדש בכל אביב. אותם חיים תת-קרקעיים הנמשכים על פני שנים הם הטעם שההלכה פוגשת אותו שוב ושוב כשאלה של גבול השנים — הפקעת שאתה עוקר חיה ביותר משנה אחת.

Comes up in: Sheviis 5:2–5:5 — the luf's perek: burying, harvesting, and the year-boundary problems · Sheviis 7:1–7:2 — alei haluf hashoteh among the kedushas-sheviis edge cases · Sheviis 4:2 (census) — earlier contact in the built corpus

מילונים · Trace it: Klein s.v. לוּף — "PBH arum," related to Aramaic-Syriac lufa and Arabic luf. Jastrow s.v. לוּף.

זיהוי · Identification: Recorded both-sided, not ruled. The shiur (tier one) identifies the luf of Sheviis 5 as Arum palaestinum — the traditional identification, followed by Feliks. Zohar Amar and others argue the cultivated, edible luf of Chazal is rather taro (Colocasia esculenta), with wild Arum as the luf shoteh; the shiur itself, at Sheviis 7:1, floats "elephant ear or... the taro plant" for luf shoteh. The dispute is genuinely open in the literature and the entry keeps both, sourced. (Cite-check Amar's exact position at apply time.)

נטיעה — אילן צעיר בשנותיו הראשונות, שעדיין זקוק להשקיה ביד, לעטיפה ולתיחוח עד שיעמוד בכוחות עצמו.

נטיעה היא אילן צעיר, שניטע מקרוב ועדיין מתבסס — לעומת זקנה, אילן בוגר. נטיעה עלולה למות מאותה הזנחה שאילן בוגר אינו חש בה כלל, ולפיכך שנותיה הראשונות תובעות השקיה בנשיאה ביד, עטיפה מפני הקור והשמש, ותיחוח הקרקע — וכנגד זה מקילה בה ההלכה.

Comes up in: Sheviis 1:6 — eser netios mefuzaros besoch beis seah · Sheviis 1:7–1:8 — netios with gourds; until when is it called a netiah · Sheviis 2:4 — wrapping and tending saplings erev Sheviis

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. נְטִיעָה — "planting; plant; esp. young tree, shoot"; Sheviis 1:8 "netiah kishmah" (a 'plant' is what its name implies — a young one); opp. zekeinos, old plantings (Tosefta Sheviis 1:2). Klein s.v. נטיעה — "1) planting, 2) young tree, shoot."

זיהוי · Identification: Feliks (Agriculture) treats orchard establishment — nursery-raised shoots, transplanting, wrapping young trunks against cold and sun (the korchin of Sheviis 2:4), watering through the first summers. The Mishnah's own definitional dispute (until what age is it a netiah — three years, seven, or until profanable, Sheviis 1:8) shows the term was a working farmers' category, not a fixed botanical one.

שדה האילן — קרקע שגידולה עצים: זיתים, תאנים וגפנים במדרונות מדורגים, וחורשים בין הגזעים לשמור על לחות החורף.

שדה האילן הוא קרקע שגידולה עצים — זיתים, תאנים, גפנים ושכנותיהם — שכנגד שדה הלבן של התבואה. וזו קטגוריה שיש לה שיעור מוחשי: שלושה אילנות בתוך בית סאה, העושים כשישים מנה איטלקי של פרי, עושים את כל החלקה בוסתן, ועובדים אותה כיחידה אחת לצורך האילנות.

Comes up in: Sheviis 1:1–1:5 — plowing an orchard erev Sheviis; the three-tree threshold · Sheviis 1:2 (transcript) — the gatherer-and-his-basket radius around each tree · Sheviis 2:1 — the pair stated: sdeh lavan vs. sdeh ha'ilan, Pesach vs. Atzeres

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. אִילָן — tree; sdeh ha'ilan, orchard, opp. sdeh halavan (Sheviis 1:2, 2:1).

זיהוי · Identification: Feliks (Agriculture) reads Sheviis 1's thresholds against real orchard practice — wide spacing for mature olives and figs, interplowing between trees to conserve moisture, the fig-gatherer working with his basket at the tree (Sheviis 1:2's melo ha'oreh vesalo). Safrai places orchard crops at the center of the hill-country economy, where terrain favored trees over grain. (Cite-check at apply time.)

״שדה לבן״ — שדה תבואה וירקות פתוח, בלי צל אילנות, המלבין בשמש; חורשים אותו אחר הגשמים הראשונים וקוצרים באביב.

שדה הלבן הוא שדה תבואה או ירקות — קרקע פתוחה לשמש, בלי חופת אילנות; והשם נדרש בדרך כלל על אותה פתיחות, ״לבן״ מאור השמש לעומת הבוסתן המוצל. שכנגדו שדה האילן, ושנתו נמשכת אחר גשמי החורף: נחרש משהם מרככים את הקרקע, ונקצר באביב.

Comes up in: Sheviis 2:1 — ad eimasai chorshin bisdeh halavan erev Sheviis · Sheviis 2:9–2:10 — the grain field met again through watering rules · Moed Katan 1:4 — the pair recurs beyond Zeraim (future corpus contact)

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. לָבָן — sdeh halavan, "a field of grain or vegetables," opp. sdeh ha'ilan (Sheviis 2:1; Moed Katan 1:4). See also Bartenura ad loc. on the name.

זיהוי · Identification: Feliks (Agriculture) maps the pair onto the country's real crop economy: dry-farmed cereal land — the majority of cultivated ground — worked on the winter-rain cycle, versus orchard land on the perennial cycle. A sdeh lavan could itself be rain-fed (sdeh baal) or irrigated (beis hashelachin); the two classifications cut across each other, as Ephraim's shiur on 2:1 lays out. (Page cites at apply time.)

מידת היובש המרכזית — דלי של תבואה, שישה קבין; כלי בגורן ובשוק. ובית סאה הוא הקרקע שסאה זורעת.

הסאה היא מידת היובש הבינונית והמרכזית בכלכלת המשנה: שישה קבין, עשרים וארבעה לוגין, ונמדדת בכלי מיוחד בגורן, באוצר ובשוק. וכשיעור קרקע, בית סאה הוא השטח שסאה אחת של זרע זורעת — חמישים על חמישים אמה.

Comes up in: Terumos 4:7–4:12, 5:1–5:9 — the seah-into-a-hundred cycle (heavy corpus contact: 12 built mishnayos, 19 textual hits) · Sheviis 1:6 — beis seah as area (eser netios besoch beis seah) · Sheviis 3:2 (transcript) — the lesech = 15 seah, in mashpeilah baskets · Sheviis 5:8 (transcript) — lending a seah-measure to one suspected on Sheviis

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. סְאָה; Yerushalmi Terumos 10:47b top — "how much does a seah contain? Twenty-four log." BDB s.v. סאה (Biblical seah = one-third eiphah).

זיהוי · Identification: Its absolute size is a live dispute, recorded, not ruled: academic metrology puts the seah around 7–13 liters (BDB cites ~12.1 L; Second Temple stone measuring-vessels from Jerusalem anchor the low-to-mid range), while the halachic shiurim divide famously — R. Chaim Naeh ~8.3 L against the Chazon Ish ~14.3 L. The registry states the relations (6 kav, 24 log); absolute liters stay a both-sided note.

המטבע הכסף הגדול של המשנה: ארבעה דינרים, שני שקלי תורה — היחידה שבה נוקבים סכומים גדולים.

מטבע הכסף הגדול והתקני של המשנה, וכן משקל: סלע אחד שווה ארבעה דינרים (ושני שקלים לפי חשבון מחצית השקל שבתורה). זו היחידה שבה נוקבים סכומים גדולים — כתובות, נזקים ופדיונות — כדרך שנוקבים היום סכומים גדולים במאות.

Comes up in: Maaser Sheini 2:8–2:9 — exchanging sela'im of maaser sheini money (1:5–1:6 are live cards) · Kesubos 1:2 — the kesubah in sela-denominated sums · Shekalim 2:4

מילונים · Trace it: Klein s.v. סֶלַע II ("name of a weight and coin," a sense-extension of sela = rock); BDB notes Aramaic סִלְעָא as specifically "weight for coin" and Nabataean סלע as a coin.

זיהוי · Identification: In the late Second Temple period the coin that actually circulated as the sela was the Tyrian tetradrachm ("shekel of Tyre") — minted 126 BCE to 56 CE, ~14 g, exceptionally pure silver (94–97% by metallurgical analysis), which is why the Temple treasury demanded payment in it (kesef tzuri). Bar Kokhba's silver tetradrachms are likewise called sela'im by numismatists. Standard references: D. Hendin, Guide to Biblical Coins; Y. Meshorer, Ancient Jewish Coinage.

בלשון חז״ל, חצי סלע — שני דינרים. ומחצית השקל שבתורה היא אפוא חצי סלע לאדם, בכסף צורי.

בלשון המשנה עצמה, השקל הוא חצי סלע — שני דינרים. ומחצית השקל שבתורה היא אפוא, בלשון המטבעות של חז״ל, חצי סלע לאדם בכל שנה לצורך בית המקדש — ומשום כך היו שניים משלמים יחד בסלע שלם וחולקים ביניהם את התוספת הקטנה (הקלבון).

Comes up in: Shekalim 1:1 ff. — the annual half-shekel call on 1 Adar (Shekalim 1:1 is a LIVE card, the Road to Pesach opener) · Shekalim 1:6–1:7 — the kalbon · Bechoros 8:7 — five sela'im of pidyon haben in kesef tzuri

מילונים · Trace it: Klein s.v. שקל (Biblical shekel as weight → coin); the sela/shekel equivalence is the Mishnah's operating assumption throughout Shekalim.

זיהוי · Identification: The coin the half-shekel was actually paid with was Tyrian silver (see the sela entry) — the Temple insisted on its purity standard. After 66 CE the First-Revolt "Shekel Israel" coins took up the type. Numismatic anchors: Hendin, Guide to Biblical Coins; Meshorer, Ancient Jewish Coinage.

התאנה — נאכלת לחה, מיובשת לגרוגרות, ונדרסת לעיגולי דבילה; פרי קיץ אחד ושלושה אורכי חיים.

התאנה היא עץ התאנה ופריו. תאנים לחות מתקלקלות בתוך ימים, ולפיכך רוב היבול היה עובר עיבוד — מיובש בודדות כגרוגרות, או נדרס לעיגולים כדבילה. פרי אחד, שלושה אורכי חיים, וההלכה רואה בשלושתם מין אחד.

Comes up in: Sheviis 1:2–1:4 — orchard status measured in figs · Terumos 2:4 — kol min teenim ugrogros udveilah echad: one species across its three forms · Terumos 1:9, 2:1 (census) — gerogros in the terumah cases · Sheviis 1:6 (transcript) — mature trees as 'trees that produce a lot of figs'

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. תְּאֵנָה — fig, fig tree; s.v. גְּרוֹגֶרֶת — "the dry fig" (Klein: "dried fig," prob. related to Arabic jarjar); Jastrow s.v. דְּבֵלָה — cake of pressed figs.

זיהוי · Identification: Ficus carica — undisputed. Feliks describes the drying economy: figs spread on drying floors (muktzeh), turned, then either stored loose (gerogros) or pounded and pressed into wheel-like cakes (dveilah) that traveled and kept for years. The kegrogeres — a dried fig's bulk — is the Shabbos measure for carrying food, a fossil of how standard this commodity was.

הזית — עץ השמן של ההר, נושא פרי לדורות; מוסקים אותו בסתיו בחבטה ובלקיטה, ועוצרים אותו במתקני אבן.

הזית הוא עץ הזית ופריו — עמוד השדרה של כלכלת ההר בעולם העתיק, הגדל לשמן הנעצר בבית הבד. הזית נושא פרי לדורות, ונפח פריו, הכזית, נעשה יחידת המזון היום-יומית של ההלכה.

Comes up in: Sheviis 1:2 (transcript) — plowing radius around the tree at fig/olive gathering · Sheviis 4:9 (census: olive hits across 8 mishnayos in the built corpus) — olives before rov · Terumos 1:8–1:9 — oil and olives: terumah taken from pressed and unpressed

מילונים · Trace it: Jastrow s.v. זַיִת — olive, olive tree; kezayis, "the size of an olive," passim. Klein s.v. זית.

זיהוי · Identification: Olea europaea — undisputed. Feliks details Mishnaic-era cultivation: wide spacing (the four-amos working radius of Sheviis 1:2's gatherer), autumn harvest by beating and hand-picking, pressing in stone installations. Amar treats the varieties and the kezayis question (ancient vs. modern olive sizes) — recorded as scholarship, the halachic shiur being Ephraim's domain. Safrai: oil as the hill economy's cash crop.

זיבול — פיזור זבל בהמות רקוב, המובל מן הדירים ומן החצרות בסלים ונחרש אל תוך הקרקע: הדשן היחיד של העולם העתיק.

זיבול הוא דישון השדה בזבל בהמות — הדשן היחיד שהיה בעולם העתיק, הנאסף מן הדירים ומן החצרות, נאגר באשפתות, ומובל בסלים בשיעורים מדודים כדי לפזרו ולחרשו אל תוך הקרקע.

Comes up in: Sheviis 2:2 — mezavlin among the erev-Sheviis orchard labors · Sheviis 3:1–3:3 — how much zevel, how many heaps, when removal is permitted

מילונים · Trace it: Klein s.v. זבל II — "to manure, to fertilize"; זֶבֶל (PBH) "dung, manure"; זִבּוּל "manuring." Jastrow s.v. זֶבֶל.

זיהוי · Identification: Feliks (Agriculture) details the manuring economy: dung collected with straw bedding, stored in ashpos (dung-heaps), carried out by donkey and mashpeilah-basket, spread before plowing-in; flock-penning (dir) as ambulatory manuring — the exact practices Sheviis 3 regulates by number and measure. (Page cites at apply time.)